חלום ים-תיכוני באירופה

מילדות מלווה אותי חלום חזק, תחושה אמיתית לגבי איך ואיפה אחיה בעתיד, מקום שבו אוכל לנשום אוויר, ליהנות מהטבע, לדבר עם האנשים בשפתם, להתענג על האוכל המקומי ולפתוח את ליבי לעולם.

המקום הזה עדיין מסתור עבורי, אבל אני יודע שהוא קיים אי שם ושאני צריך להגיע אליו בעתיד הקרוב. כשאני חושב על המקום הזה ברור לי שהוא יהיה בארץ ים-תיכונית, אך עם זאת אירופאית, כלומר – באחת מהמדינות העיקריות של דרום אירופה: פורטוגל, ספרד, איטליה ויוון.

יוון, היא אולי המדינה היחידה שאני מתלבט עליה, למרות תרבות מרתקת של מעל 3000 שנה, מצבה הרעוע כרגע פחות מדבר אליי. נכון שגם פורטוגל, ספרד ואיטליה לא בדיוק בחוד החנית מבחינה כלכלית-חברתית, אבל עדיין הן יחסית יציבות לעולמנו היום. מה גם, שמבחינה תרבותית, באופן כללי: פורטוגל, ספרד ואיטליה חולקות מאפיינים דומים רבים בגלל היסטוריה משותפת הכוללת קירוב גאוגרפי, יחסים פוליטיים, מוצא ושפה משותפים.

התכנון שלי הוא לצאת לטייל ולחקור את כל המדינות האלו, כאשר התכנון הוא להקדיש לפחות חודש לכל אחת, כנראה שבפועל הרבה יותר.

בטיול המתוכנן אחקור לא רק את העושר התרבותי של כל מדינה שמתבטא בשפה, בהיסטוריה ובמאכלים, אלא גם את איכות החיים, צורת החיים והאנרגיה המקומית. האם כפי שנתפש בראשי כרגע, ספרד ופורטוגל הן באמת מדינות עם אנרגיה חמה ולב גדול? האם באיטליה החיים הם איטיים יותר? האם בספרד היום זורם נעים יותר הודות לסיאסטה? ואיך זה לחיות בכפר בפורטוגל בעולם מודרני?

היתרון שיש בידי ברור – אני דובר ספרדית, אומנם לא שפת אם, אך אני שולט בה ונדרש לי רק להרחיב את אוצר המילים והביטויים כדי למצוא את עצמי משתלב בחברה. למזלי, האיטלקית והפורטוגזית לא רחוקות ואחוזים גדולים מהספרדים דוברים גם פורטוגזית ולהפך. האיטלקים יותר חולקים זאת עם הצרפתית, אבל גם שם נעשה איזשהו מיקס בין צרפת, ספרד ואיטליה. ככה זה שהגבולות בין עמים ומדינות הוא בסך הכל אשליה בראשינו, והמציאות מוכיחה שזה נזיל יותר.

אני מאמין שאתחיל עם ספרד, בעיקר בגלל השפה, אבל גם כי יש לי תחושה חזקה כלפיה יותר מהאחרות. הדגש בטיול לא יהיה תיירותי בלבד, ברצלונה ומדריד יהיו חלק מהמסע, אבל גם בהן הדגש יהיה למצוא לי מקום אותנטי לחיות בו, לא בהכרח לכל החיים, אבל בהחלט לתקופה. לכן כל אזורי התיירות נדחקים הצידה, אני רוצה לפגוש אנשים שמכירים את מדריד וברצלונה ביום-יום. ואחר כך אנשים שמכירים את ספרד לאורכה ולרוחבה ויכולים להמליץ לי על חוויות וסדנאות ייחודיות לספרד. על גיטרה ספרדית כבר שמעתם? 

בפורטוגל אני מפחד להשתכר, לא רק מהיין הייחודי – Vinho verde, אלא מהזרימה והאנרגיה שמתרחשת במדינה. פורטוגל ידועה במאכלי דגים מדהימים. אני מתכנן לבקר את כל עיירות הדייגים, את הכפרים ואולי אפילו האיים שלה.

ובאיטליה, איך לא, ללמוד את המטבח עמוס הבצקים והגבינות זה חובה, אך גם לחקור את הדרום המסורתי-הים תיכוני ואחר כך את צפון איטליה שנחשב ליותר אירופאי ומודרני. בצפון יש אגמים מהפנטים שחובה לבקר בהם. מקום מאוד יקר להשקיע בו נדל"ן. מבחינת מראה האנשים, אלו האיטלקים הקולעים בדיוק למה שאני מחפש. אבל מה עם אישיותם? על כך בהמשך.

החלום לגור באחת מהן אולי עוד בגדר פנטזיה שעדיין רחוקה מלהתממש. אבל לבקר בהן לטיול מעמיק, זה עוד עלול לקרות השנה. ואם לא השנה, זה יקרה בתחילת שנה הבאה. איך אני בטוח בעצמי כל כך? כל המאמצים שלי לחסוך כסף רב הולכים בדיוק למטרה הזו. ואני מאמין שכשאדם יודע בליבו מה המטרות שלו והוא כולו מרוכז בדרכו, אין סיבה שהגורל לא יבוא לקראתו.

שיהיה חג שבועות שמח, גדוש במאכלים חלביים טובים,

אותי מסעדה איטלקית מקומית הולכת לספק.

רובין